חפש בבלוג זה

יום ראשון, 20 ביולי 2014

כיסי ריפוי בעזה

השקט המופלא והיופי שעוטפים אותי כאן, בפינדהורן,  לא מצליחים לנתק אותי ממה שקורה בארץ. לא שאני רוצה להתנתק. אני חיה על שתי מציאויות ומנסה לנווט בין שתיהן בצורה מאוזנת. לפעמים יותר קל להיות עם ה"שבט" בבית מאשר ישראלית יחידה בקהילה רוחנית. אני מרשה לעצמי להגיד את זה כי גם אני עברתי את מנת הסקאדים/טילים שכולנו עוברים תקופתית ושרדתי לספר....

דאגה ברורה למשפחה ולחברים, "חור" בבטן שאני מקבלת עם כל תמונה ואיזכור של פצוע/הרוג, אצלנו או אצלם, ותחושה של בדידות כי כאן אף אחד לא באמת מבין. החברים כאן מעודדים, מתעניינים במשפחה, אבל מתקשים לאהוד. התמונות בעמוד הראשון בעיתונים, מדברות יותר מכל הסבר. תמונה של ילד מת מוחשית פי כמה מהסברים מילוליים.

בימים האחרונים אני עם עצמי, מאזנת בין הבית בצד השני של הים והבית כאן, בחירה בכל רגע להיות בשלווה, בהתמסרות ולשלוח הרבה אנרגיה של אור לכל האזור המדמם שלנו. בפינדהורן עובדים הרבה עם כוונות - intentions . מזקקים רצון למשפט אחד ברור ועובדים איתו, במנטרה, במדיטציה, בוחנים את המציאות שנוצרת דרך הפריזמה של הכוונה הספציפית. התהליך הזה מייצר שינוי בפיסי, ברוח האמונה שאנחנו יוצרים את המציאות שלנו דרך מחשבה. בסוף זה נהיה, לפעמים מיידית, במקרים אחרים בגלגול הבא.

אני מתחברת למטרה שהביאה אותי לכאן, לפתח את השלב הבא של יכולת הריפוי והתיקשור שלי, לעבור מעבודה אישית בקליניקה, לעבודה עם  קבוצות, מריפוי הגינה הפרטית שלי לריפוי גינות נוספות, יצירת גינות חדשות. כתבתי בעבר פוסט על כיסי ריפוי ובפוסט על אבלון, על החלום שלי להחזיר את האנרגיה הזו לאדמה שלנו. 

אני יושבת הרבה בגן המדהים של קלוני (המקום בו אני גרה), מתחברת לאנרגיה המרפאה מהאדמה ושולחת אותה לארץ. מתחברת למדיטציות של אור ושלום שמתקיימות בארץ ובעולם ושולחת אור, מתוך אמונה עמוקה באפקט הפרפר (הפרפר שמנפנף בכנפיו וחומת סין נופלת....). אני לא מצפה לתוצאה מיידית, סביר יותר שמה שנשתול אנרגטית היום יפרח אחרי שכבר לא נהיה כאן, אבל יהיו דורות אחרינו שיקטפו את הפירות. בינתיים זה עושה לי טוב ומקרקע אותי.

אבל זה לא מספיק. עזה היא חור שחור אנרגטי שבולע כל אנרגיה של אור שהוא יכול לקבל, ולעולם לא ישבע. יש מקומות שהם כיסי ריפוי, מזינים את היושב בהם. במקום שיש בולענים אנרגטיים, יש בדרך כלל הרבה אלימות וחוסר יכולת ליצור, לפרוח. כשאין הזנה מהאדמה, יש צורך להתמלא אחד מהשני, מאבק על האנרגיה, כמו מאבק על אוויר לנשימה.

החלטתי לעבוד עם עזה, כמו שאני עובדת עם גינות. פירטתי בעבר את התהליך האנרגטי שאני עושה עם גינה כדי "לפתוח" את האנרגיה של האדמה. אני מכינה את עצמי אנרגטית, מתכווננת, משתחררת מכל מה שאינו קשור לרגע זה, פותחת "קונוס" אנרגטי ומזמינה את השותפים הבלתי נראים שלנו, העוזרים הקוסמיים שלי, ואת הדווה (ישות העל) של עזה., לעזור במשימה. 


שרטטתי סכימה קטנה של עזה ואני סורקת אותה בעיני רוחי, מסמנת "בולענים"  בשישה מקומות. השלב הבא הוא "לסגור את הבולענים", ניקוי האדמה (אני מעבירה "נייר פילטר" לבן דרך האדמה כלפי מעלה, חמש פעמים חזרתי על הפעולה עד שהוא יצא נקי). השלב האחרון הוא הטבעה של תמונה חדשה. במקום הבולענים אני שותלת שש תמונות חדשות שישנו את המפה. התמונה ששתלתי היא האגם שאתם רואים בתמונה, מקום שאני הולכת אליו לעתים קרובות להיטען.

אני עומדת לפרט כאן את התהליך, שלב אחרי שלב. פירטתי אותו בעבר לגבי גינות פרטיות אבל הוא טוב באופן כללי לטיהור מתחמים, חדרים, משרדים, מדינות. לפני כן, כמה מלים על עבודה אנרגטית והרלוונטיות שלה. בעבודה כזו אנחנו לא מצפים לתוצאות מיידיות. אנחנו עובדים עם תודעה, ובשינוי תודעה, שינוי  מחשבתי, שינוי אנרגטי, אנחנו עובדים עם אדוות. ככל שיותר אנשים משנים את תודעתם, תשתנה המציאות הפיסית מהר יותר. אם ההיגיון הזה מקובל עליכם, שחררו כל שיפוט והתמסרו לתרגיל כיד הדמיון. אין נכון/לא נכון, אין אמת מוחלטת. המציאות שלנו היא סך ההחלטות, פעולות, תחושות של 7 מיליארד אנשים, בכל רגע נתון. אין דרך לתפוס את זה מנטאלית. לכן אנחנו משחררים כל שיפוט ועושים קפיצת אמון. לי זה מרגיש נכון, עושה לי טוב, ובגינה שלי ובפינדהורן כן ראיתי תוצאות מהירות.

לעבודה....(כפי שפורטה בפוסט גינה רוחנית)

1. על נייר לבן משרטטים סכימה  של החלקה לטיהור ומניחים לפנינו.
2. מזמנים תמיכה: הישות של הטבע, זו של האדמה, מדריכים אישיים, האני העליון, מה שמרגיש נכון. 
3.  מסמנים אינטואיטיבית בולענים, כאמור סימנתי שישה ברחבי הסכימה של רצועת עזה.
4. "סגירת" הבולענים: בכל דרך שעולה לכם. בעזרת ביו אורגונומי (ערבול של 
    הבולען עם המשלים האנרגטי שלו עד סגירתו), "תפירה" של הבולען כמו חור בבד, 
    מילוי באנרגיה אדומה של צ'קרת הבסיס, וכו'. זה לוקח זמן וצריך לוודא שהאדמה "סגורה" מלמטה. 
5. מדמיינים קרן אור לבנה (הקוסמוס) וקרן אור ירוקה (הטבע) שמקיפות אותנו בקונוס של אור.
6. מצהירים כוונה: "אני מבקשת לטהר את החלקה".
7. מדמיינים מעין נייר פילטר בגודל החלקה,  עולה במאוזן מתחת לאדמה, 
    דרך האדמה לגובה. הוא סופג את החלקיקים "השחורים". העליתי חמישה ניירות כאלה עד שזה יצא לבן.  
8. "סוגרים" את הנייר לחבילה ארוזה ו"משליכים" אותה למימד אחר.
9. בודקים שהאזור נקי, שותלים במקום כל בולען תמונה מזינה, באזור שלנו רצוי תמונת מים (רגש, הזנה).
10.מודים ומשחררים את הישויות העוזרות, נושמים עמוק ונרגעים.


מה אתם אומרים, חברים? בא לכם לתרום את האנרגיה שלכם ולנסות?