איונה. אנחנו אוספים אצות על החוף כדי לפזר בגינה. האצות ישקעו בחורף
לתוך האדמה ויזינו אותה בהרבה אשלגן ועוד דברים טובים, כדי להכין אותה לשתילה
באביב. מזג האוויר נפלא במפתיע, לא מה שמצפים באמצע דצמבר, ואנחנו רוצים להודות
לבית ולאנשים שמטפלים בו בדרך כלל על הפינוק והחום שעטפו אותנו בימים שאנחנו כאן.
מארק ואני גננים בפינדהורן, הכי טבעי לנו לסיים את העבודה שהם התחילו לפני שיתחיל
החורף הכבד.
תוך כדי עבודה בגינה אני מנסה "להרגיש" אותה, להתיידד עם
הדיירים, הצמחיים ואלו שאינם נראים. הגינה הזו זרה לי, אני לחלוטין מרגישה אורחת.
לוקח זמן להכיר ולהתיידד, לזהות התנהגויות
ורצונות של השותפים לעשייה.
אחרי שנתיים, שני מחזורים של ארבע עונות, אני מכירה את הגינה שלי
בפינדהורן כמו את עצמי, יש מקרים שאנחנו ממש משקפות אחת את השנייה. מתי שהוא במהלך
השנים למדתי להסתכל לצמחים ולעצים בעיניים (תודה פינדהורן !). זה קל יותר עם חיות,
הן מגיבות ברגש שאנחנו יכולים לפענח. כשמדברים עם צמח נדרשת צלילה עמוקה, הרבה
דמיון ושחרור התחושה שזה בזבוז זמן. השלב הבא הוא עבודה עם הישות של הצמח וישויות
הטבע כדי להביא לשינוי. אני מכוונת ליצירת כיסי ריפוי, אנרגיה שנובעת מהאדמה
ומאפשרת לנו להירגע, להרגיש בטוחים. עם השנים הקשר הזה נהיה מוחשי, כמעט פיסי, ברור כמו שימוש בחמשת החושים
המוכרים לנו.
שיתוף פעולה עם הטבע הוא אחד משלושת עקרונות היסוד שבנו את פינדהורן. בחורף
הקודם, בעקבות שורה של פגישות בקהילה, הסתבר לי כמה העיקרון הזה לא ברור לאנשים
שאינם גננים. שני הבסיסים האחרים, הקשבה לעצמך ושירות לעולם הם בדרך כלל מה שמביא
אנשים לחיות פה, אבל עבור מי שלא עובד על בסיס יומי עם הטבע, הקונספט של דיבור
בגובה העיניים עם הגן לא נוחת לקרקע. בחורף הקודם הרחיבו כאן את העיקרון הפשוט הזה
ל"שיתוף פעולה עם כל צורות החיים". אני לא מתווכחת עם השינוי, הוא נעשה
לאחר הרבה התכווננות ומדיטציה, אבל הוא לא מדבר אלי. הוא מופשט, רחב מידי.
המקום המופלא הזה נבנה על בסיס שלושת העקרונות והכנסה מודעת שלהם
לחיים. עם השנים נוצרו הרבה קהילות, מרכזים ומקומות שחיים את עקרון ההקשבה לעצמך
ושירות לעולם. לא נתקלתי במקום שהביא את שיתוף הפעולה עם ישויות הטבע לכאלו שיאים.
העבודה שנעשתה בנושא פרסמה את פינדהורן בעולם (יש הרבה ספרים על כך), אבל העיקרון הזה נדחק לשוליים אצל אלו שחיים כאן. האורחים הרבים שבאים ממשיכים לגלות
הרבה עניין דווקא באספקט הזה.
העבודה עם הטבע היא מה שהביא אותי שנה אחרי שנה לפינדהורן, ובשלב
מסוים עברתי לגנן כאן על בסיס קבוע כדי לחיות אותה. הייתה בי תחושה עמוקה שאם נוכל
לפתוח כיסי ריפוי באדמה, נוכל לרפא את הארץ שלנו מהאלימות שבה. לרגע לא חשבתי שזה
יקרה בחיי אבל צריך להתחיל איפה שהוא. אני לא מומחית, אי אפשר להיות מומחים למשהו
שהוא חוויה אישית, שונה אצל כל אחד. אני גם לא בטוחה שאני יכולה ללמד. כתבתי הרבה
פוסטים על עבודה עם הגינה ואני מקווה שהם פתחו את הדלת לגננים חובבים, לעולם עשיר
וקסום.
עשרה ימים באיונה מביאים בהירות לגבי מקומי בקדירה הזו שנקראת פינדהורן.
אני רוצה להחזיר את העבודה עם הטבע למרכז התודעה. אני רוצה להחזיר את הקסם. קסם
הוא פעולה דרכה אנחנו רוצים לייצר שינוי, באהבה ובלי ליצור כאוס. כל פעולה מביאה
לתגובה ברשת האנרגטית (אפקט הפרפר..). פעולה בקרקע מייצרת אפקט אנרגטי חזק ולכן
צריך לגשת אליה בלב פתוח ונקי. השותפים הלא נראים מוכנים ומחכים שנבקש מהם עזרה.
איך לעשות את זה? את זה עוד נראה. מתי? עכשיו....
איריס זה כתוב כל כך יפה. מרחיב את הנפש. את הלב. את הרצון והכוח לחיות בתוך עולם כל כך כאותי. חיבוק חם. בילי
השבמחק