הקוסמת היא אני, הקוסמת היא כל אישה. הגינה היא המרחב בתוכו אנחנו חיות. הגינה היא הבית, הגינה הפיסית, הפינה שלנו בעבודה, המרחב בו מתקיימות מערכות היחסים, קליידוסקופ של אנרגיות, יהלום עם פיאות שיש ללטש לאורך שנים, כל פעם פיאה אחרת. הגינה היא בעצם מרחב אנרגטי שלעתים מקבל גם צורה פיסית. אנחנו משתקפות בה והיא משקפת לנו את עצמנו.
פאולו קואלו ב"ברידה": "אנחנו חלק ממה שהאלכימאים קוראים "אנימה מונדי", נשמת העולם....בלילה שהופרדנו, על הגברים הוטל לטפח ולשמר ידע... לנשים ניתן דבר הרבה יותר מעודן ושביר, דבר שבלעדיו אין כל טעם בידע. הדבר הזה היה התמרה - שינוי, טרנספורמציה. הגברים עשו את האדמה פוריה, אנחנו זרענו, האדמה הותמרה והפכה להיות עצים וצמחים.....כאשר הידע הזכרי חובר ליכולת ההתמרה הנשית, נוצר האיחוד המכושף הגדול ושמו תבונה. תבונה פירושה להשתנות."
אנחנו נעות על הציר שבין עצמאות טוטאלית לבין הצורך בשותף, מתנהלות בעוצמה ולעתים כוחניות, אינטלגנטיות ובעלות ידע, מתקתקות את היום יום כמו מנהלות על, וכמהות למרחב בו אפשר להתכנס, להיות קטנה, עטופה, לתת יד למישהו חזק וגדול שייקח את ההחלטה ויוביל בבטחה. עם העצמאות באה האחריות. עם החופש המבורך באה לעתים גם בדידות.
השמלה המתנופפת ממלמלה - זה התדר שלנו, התדר של הרכות וההכלה. במחקר שהתפרסם ביוני 2010, ב- Psychological Science , הוכח הקשר בין מגע של אישה ונכונות לקחת סיכונים. מחקר קודם שנעשה על ילדים הראה שמגע אישה, שכנראה מזכיר מגע אימהי, גורם לילדים ותינוקות להרגיש יותר בטוחים ונינוחים, ופועל באופן דומה אצל מבוגרים. מגע אימהי נחרט לנו במוח באופן עוצמתי ומשפיע לא במודע על התנהגויות בחיינו הבוגרים. גם כאשר זרים גמורים נוגעים בנו בדומה למגע אימהי, אנו מיד מרגישים רגועים יותר.
את התדר העוצמתי הזה, שכל כך טבעי לאמהות עם ילדיהן, צריך ליצא לעולם, לא במקום הקיים, אלא כתוספת. מותר לנו להיות עצמאיות, חזקות, דעתניות, שמות גבולות, עומדות על שלנו, אבל תמיד מתוך תדר "שמלת המלמלה". זו התרומה שלנו לאותה גינה שנקראת "חיים". כשאישה מביאה את האיכות הזו לדיאלוג, נוצרת התמרה של אנרגיה בחדר, נוצרת נינוחות, ומתוכה אפשר לצמוח, להתקדם, ליצור דיאלוג.
איך מתחברים לתדר הזה? שאלה טובה. אין טעם לנסות להבין בכלים השכליים.
מסמנים כוונה: להתמלא מתוך עצמי ומהטבע, לא להיות תלויה באחר כדי להרגיש מוזנת ונינוחה. מתחילים לחיות דרך כל חמשת החושים הפיסיים והאחד שנקרא "השישי". ושוב פאולו קואלו:
..." אל תטרחי להבין את הרגשות שלך. חיי הכל בעוצמה גדולה.לחיות את החיים חשוב יותר מלהבין אותם. הדרך היעילה להרוס את הגשר בין העולם הנראה לעולם הנסתר היא לנסות להסביר את הרגשות שלך."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה