חפש בבלוג זה

יום שלישי, 20 בדצמבר 2011

Yule - יום ההיפוך החורפי

21 בדצמבר - החזאים קוראים לו יום תחילת החורף, היום בו יש הכי הרבה שעות חושך. אצל תרבויות האדמה, אותם עמים שנקראו בהתנשאות "פגאנים", זה אחד משמונה ימים משמעותיים שמהווים את חגי האדמה.

בשנים האחרונות אני חווה את הטבע בתדרים שונים, דרך עבודה בגינה, דרך מחזוריות הצמחים, דרך מחזוריות הירח, מחזוריות העונות, ימי השוויון וימי ההיפוך (Solstice). העמים שהיו מחוברים לאדמה, פילחו את השנה לשמונה פלחים ושמונה חגים, בהתאם למחזוריות שחוו בטבע. כל פלח כזה מתאפיין באנרגיה אחרת, במרקם שונה של צבע, אור, תחושה פנימית.

אני יודעת שיש הרבה טכסים סביב הימים המיוחדים האלה ומעגלים של ריקוד ומדיטציה. אישית אני לא כל כך מתחברת לטכסים המוניים, מעדיפה לסמן לעצמי את השינויים כשאני יושבת עם עצמי, או עם חברה טובה. 21 בדצמבר נקרא Yule , והוא נחגג על ידי כל התרבויות הקדומות של אירופה בפסטיבל של אור ומדורות. מאוחר יותר "התלבשו" הנוצרים על החג הזה וחיברו אותו לכריסמס עם הרבה מנהגים שלקוחים מהעבר. גם לחנוכה שמתקיים סביב התאריך הזה, יש סממנים של אור שאומצו ממסורות עתיקות. 21 בדצמבר מסמן את לידתה מחדש של השמש. ימי החורף הקשים עדיין לפנינו, אבל שעות האור מתגברות, השמש מתחילה לחזור, ואיתה חוזרת התקווה. האלה (אמא אדמה) הופכת לאם ויולדת את מלך השמש. 


אני עושה מדיטציה של השינוי, מעבר מפלח אחד לפלח הבא. זה מחבר אותי רגשית ורוחנית למחזור החיים בטבע. המעבר מחושך לאור מרומז עדיין, רק בתודעה, ניצנים ראשונים של לידה מחדש לקראת השנה הבאה.


בפינדהורן לוקחים מאד ברצינות את היום הזה. באולם הגדול משרטטים מבוך ספיראלי גדול על הרצפה ומכסים אותו בענפים ירוקים. ב- 21 בדצמבר 2010 לקחתי נר כבוי בכניסה לספיראלה והתחלתי ללכת על השביל המעגלי שמוביל פנימה, בהליכה איטית. זה הזמן להתבונן בשנה שעברה, לציין את השיעורים שלה, את הטוב ואת הרע, הקל והקשה, ולשחרר. בלב המבוך יש נר דולק. הדלקתי את הנר שלי והמשכתי בשביל שהוליך אותי ליציאה. נשימות עמוקות, הליכה איטית, תמונות פנימיות שמכוונות לשנה הבאה. ביציאה מהמבוך יש שולחן וסביבו כריות רבות. על השולחן מסודרים במעגל קלפי מלאכים, כל קלף מסמן איכות: אהבה, התרגשות, רצינות, שמחה, שקט, ועוד ועוד. ישבתי במדיטציה, "אספתי" את התחושות ומשכתי קלף שיוביל אותי במהלך השנה. הקלף שמשכתי היה Expectancy - ציפייה. הקול הפנימי הוביל אותי להיכנס ל- 2011  בציפייה לשינויים, לאירועים לא צפויים, בגמישות. 

יום לפני הסולסטיס של 2011 אני מתחילה להתבונן על השנה שהייתה. אכן שנה של שינויים, של אירועים לא צפויים, בעיקר רגשיים ורוחניים. למרות ההכנה והרצון הטוב, התקשיתי לשמור על גמישות רגשית ומחשבתית, נאחזתי וסבלתי מכאבים חזקים בקרסוליים (נוקשות, היאחזות במקום, התנגדות לצעידה קדימה). אבל כל זה עבר, ולמרות הקושי זו הייתה שנה של למידה ושינוי פנימי שסולל את הכניסה ל- 2012 ממקום רגשי אחר. 

מחר אשחזר את ההליכה המדיטטיבית במבוך, בגינה שלי. מעניין איזה מלאך יעלה מהקלפים כדי להוביל אותי ל- 2012. אחרי שנה של שינויים פנימיים, יש לי תחושה ש- 2012 תביא איתה גם שינויים פיסיים. 

       

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה