תחנת זברה אינה עונה

הסתבר לי לפני שעתיים שהאתר שלי, גינת הקוסמת, נמחק מהמחשב, ואולי גם מהקוסמוס האנרגטי שנקרא אינטרנט. לא יכולה להתחייב על זה, אין לי שום כלים להבין איך העסק הזה עובד. אחרי הזעזוע וההלם, האינסטינקט הראשון שלי הוא ללכת לישון. גם כשנפלו הטילים על תל אביב (לפני 20 שנה, כשעוד גרתי בצנטרום של הפיילה), אני עברתי משינה עמוקה לשינה קלה. לא חשוב כרגע איך זה קרה, העובדה היא שהאתר החמוד שלי, אליו אני קשורה בעבותות אהבה,התאייד. הדבר היחיד שנחמד כאן הוא שמיד קיבלתי שני טלפונים שהאתר לא עולה, מה שאומר שיש לי קוראים. אחרי שארגע ואתרחק רגשית מהטראומה, נתחיל לטפל באיך משחזרים (בתקווה שהוא שמור אצל מישהו, הוורדפרס, הדומיין, באיזה זיכרון, כי אצלי הוא לא נמצא בשום מקום), או איך בונים שוב, מה שלא יהיה. 

לפחות בבלוג לא פגענו ואני יכולה להתפייט ולילל כאוות נפשי. נפל לי האסימון שאולי כדאי לעשות גיבוי לפוסטים והרגע סיימתי להעתיק אותם במרוכז. לא היה לי מושג שכתבתי כל כך הרבה. 

האירוע הזה לא עומד כמובן בפני עצמו. הוא מתווסף לשבוע שכולו תקשורת בעייתית. לפני יומיים שבק המודם ונאלצתי לנסוע במיוחד לבזק חדרה להחליפו. תוך כדי חטפתי צינון רציני וגודש בסינוסים. תקשורת....כשאני מוציאה את עצמי מעצמי, מתיישבת על ענן ומחברת את כל הסימנים, עולות לי המילים "תחנת מימסר". בדמיוני אני רואה אנטנה יורקת ברקים לכל עבר. הצינון התרכז באזור העין השלישית (בין הגבות), מרכז של קליטה על חושית, אנרגטית, ושליחה של המסרים למוח, לגוף, ולעולם בצורה של תקשורת לא מילולית. המודם הוא תחנת ממסר בין בזק, נטויז'ן, הראוטר ואולי עוד כמה גורמים (אני ממש גאה בעצמי שאני יודעת את השמות של אלה שהזכרתי), וכולו אנרגיה של תקשורת. האתר שלי הוא תחנת ממסר לידע שאני מקבלת, לומדת, מעבדת ומעבירה לעולם. 

ברשת הקורים האינסופית של אורות שכולנו חלק ממנה וכל אחד הוא אור מנצנץ על צומת של מספר קשרים, האור שלי היה די עמום השבוע, וגם הקול שלי לא היה משהו. 

בכל זאת, האתר שלי....אני קצת נאחזת אבל אני באמת אוהבת אותו והוא עושה טוב ללב גם לאחרים. נעשתה כאן טעות, חוסר תקשורת שהביא למחיקה בטעות, בתמימות. ובכל זאת, מה המסר כאן?

החיים מבוססים על טעויות. תאים ממשיכים להתרבות בדיוק באותו אופן מיליוני שנים עד שתא אחד טועה, ואז נכנס שינוי לאותו מחזור שמשחזר את עצמו ללא הרף. קראתי פעם באיזה ספר שאלהים גרש את אדם וחוה מגן עדן כי עשו טעות. אלהים ידע מה הוא עושה, כשהפנה את תשומת ליבם לעץ. אילולא רצה שיאכלו ממנו לא היה מזכיר אותו בכלל באוזניהם. אז למה הוא עשה את זה? כדי להתחיל להניע את היקום.

אני עוד לא רואה מה צריך להשתנות, איפה צריך לדייק את "גינת הקוסמת" אבל אני אראה. מתי שהוא. כשאצא מההלם. כל שינוי בתנועה, אפילו מזערי, מביא מיד לתוצאה שונה במציאות. פרפר מניע את כנפיו באמריקה,התהודה האנרגטית שיוצרות הכנפיים, יוצרת שורה של אירועים, סיבה ותוצאה, וחומת סין נופלת.

ואולי אני לא צריכה להבין. אולי עצם הנפילה של האתר, ובנייה שלו מחדש, כבר שמה אותי על מסלול חדש שיתבהר רק בעוד זמן, בהסתכלות אחורה. הפרשנות הזו היא המועדפת עלי. בעולם בו אני חיה, שרובו בנוי על תחושות ואינטואיציה, אני כמעט לא מבינה כלום, מה שדוחף אותי כל הזמן להתמסר, לקבל, לשחרר. 

ציטוט מספר שאני לא זוכרת את שמו (אבל לסופר קוראים ויליאם ברודריק, לפחות את השם שלו העתקתי יחד עם הציטוט): ..."לעולם לא תבין את העניין במלואו, במובן מסוים אסור שזה יקרה. אם תבין, תנסה להפיק נוסחאות. זה יביא אותך קרוב לאמונת שווא. זה יכול להיות מנחם, אבל זה לא יימשך זמן רב."


גינת הקוסמת בפייסבוק, אלכימיה בין נשיות, רוחניות וטבע.