יצא לי במשך השנים לקחת טיפות באך, החל ברסקיו וכלה בתמציות שהוכנו במיוחד בשבילי. אני אוהבת את העדינות שבטיפול כזה, כמו בכל טיפול אנרגטי, התחושה שקליפות מתקלפות ממני וחוטים נפרמים, דרך חלומות מוגברים, רגשות מועצמים. הגוף שלנו בנוי ומוקף ברשת חשמלית. כאשר הרשת מאוזנת, ללא קרעים, אנו בריאים. חוסר איזון ועומס יתר מביאים לקצרים ברשת, משפיעים על מערכת העצבים ומקרבים מחלה. הדימוי האישי שלי הוא פחות של רשת חשמלית ויותר של רשת שיצרה עכבישה, דרכה עובר הידע לעולם. בקלפי סגולה מסמל קלף העכבישה אריגה של חלום העולם, של קורי הגורל, של אנרגיה נשית וכוח יצירתי. היא אורגת דוגמאות חיים ואומרת לנו ליצור, ליצור , ליצור.
הריפוי האנרגטי מקסים ומסקרן בעיני, ותמציות פרחים הן רק צורה אחת לריפוי כזה. הן עובדות על הרשת ועל מערכת העצבים, מאזנות את האנרגיה שעוברת בהן, ותומכות בגוף הפיסי. אני תוהה למה לקח לי שנים להגיע למצב שאני עושה תמציות בעצמי.
החוט המוליך בחיי הוא שבירת חוקים, מוסכמות וקבעונות. אני לא דרמטית בעניין ואין לי צורך לעבור על החוק או לעשות "דווקא", ועכשיו, עם מצלמות המהירות החדשות, אני אפילו מתכוונת לחזור לנסיעה במהירות מותרת. לא, השבירה שלי נעשית ביני לבין עצמי ולעתים אני מתגלה כאויב הכי גרוע של עצמי. בעיקר אני בוחנת את האמונה שלי לגבי היכולות של עצמי. בנושא שלפנינו, לקח לי שנים להאמין שאני יכולה לייצר תמציות איכותיות מהגינה שלי, מצמחים ששתלתי בכוונה גדולה, הזנתי באנרגיה של הילינג, והוזנתי באנרגיה מרפאת תוך ישיבה מולם במדיטציה. האם צמחים כאלה, על טריותם והאנרגיה שלהם, שמדויקת לתדר שלי, אינם יעילים בתמיכה רגשית לפחות כמו תמציות שנרקחו באירופה וישבו חודשים במחסנים, אוניות וחנויות, עד שהגיעו לידיי?
למדתי להכין תמציות פרחים בפינדהורן לפני כמה שנים אבל לא חיברתי בין הידע למעשה. הייתי צריכה שעדנה תיקח אותי לאלוטמנט בלונדון ותכין אתי תמצית של קומפרי כדי לעבור את הגשר הבלתי נראה של היצירה, מרעיון למימוש בפיסי. אבל זה בעצם כל הסיפור, תמצית החיים: המעבר מרעיון למימוש, מחלום ליצירה, דרך גשר של אמונה, לעתים קפיצת אמון עיוורת.
עלי כותרת נאספים בשעה מסוימת ביום, צפים בקערה של מים מינרלים בשמש מלאה כדי לשחרר את האנרגיה שלהם לתוך המים. רצוי לגזור את הכותרות עם מספריים ששמורים למטרה זו, ישר לקערת זכוכית, ללא מגע יד. משך השהייה בשמש - כשלוש שעות. אחר כך מסננים את המים לבקבוק חום וחותמים בברנדי כדי לשמר את הטינקטורה. בערך 40% ברנדי ל-60% מים. אני קוטפת סביב הירח המלא, תקופה בה הצמחים בשיא האנרגיה שלהם ומשאירה את הבקבוק מתחת לירח המלא לכמה דקות, כדי שיספוג אנרגיה "ירחית". כל התהליך נעשה בריכוז מדיטטיבי, התחברות לאנרגיה של הצמח (אני מדמיינת אותה בצבע), לאנרגיה של אמא אדמה, לאנרגיה שלי.
המבנה בתמונה, מעל לקערה, נקרא "קריסטל ג'נסה". זהו מבנה שמושך וממרכז אנרגיה, מנקה ומאזן אותה,
ושולח אותה חזרה לעולם. קל להכין מבנה כזה, אבל אפשר גם בלעדיו.
הכנתי בחודשיים האחרונים מספר תמציות אם מפרחים שנקטפו בגינה. אספתי מידע לגבי הפרחים ואיכויות התמציות מספרים, מאתרים שונים ומתחושות שלי. גם פה יש ענין של אמונה בתחושה, באינטואיציה, ואמונה בכך שזה עובד, שיש לזה ערך. הקושי פה הוא לא לקחת מים ופרחים ולהשאיר אותם בשמש. הקושי הוא "לשתול" כוונה אמיתית ואמונה באיכות של מה שרקחתי בעצמי. לפעמים יותר קל להאמין במה שבא באריזה מסופרפארם מאשר במעשה ידיי.
השבוע הכנתי לעצמי בקבוקון עם מספר תמציות אם כדי לקרקע, לאזן, להביא לשינה טובה יותר. 2-3 טיפות בבקבוק 10cc מהתמציות הבאות: לבנדר לטיהור, הירגעות, איזון והגנה. רוז לאנרגיה נשית ואהבה. יסמין לאנרגיה נשית , לעבודה על צ'קרת הלב, לרגיעה של מערכת העצבים. נרקיס לניקוי ביקורת עצמית, לטיפול בתיסכול ומצבי רוח, לפוריות ומזל. מוסיפים מים וחותמים בברנדי. 4 טיפות על הלשון 3-4 פעמים ביום, לפי תחושה שלי. אופטימיות זהירה, יש שינוי. אני מרגישה מקורקעת יותר, ישנה טוב יותר. מתחילה להאמין.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה